על נשים וסכינים

הכל התחיל כשראיתי איזה פרסום על סדרת הסכינים החדשה של berox. שלושה ימים הלכתי ופינטזתי על קיצוצי ירקות מושלמים, על שחיטת כמה מהפרות הקדושות (חלקן אפילו במערכת הפוליטית) ועל המקום שאקדיש להן על גבי המגנט במטבח.

גם המחיר לא נראה לי מבהיל. כולה 250 ש"ח. תודו שבשביל סט סכינים איכותי זה בכלל לא נורא. העובדה שזה תשלום ראשון מתוך 24 נראתה לי שולית משום מה באותו הרגע.
מכיוון שעם כל הכבוד לי ולשוביניזם, מי שנותן אצלנו אור ירוק להשקעות בכאלו סדרי גודל, או במלים אחרות, מי שאחראי על סדרי העדיפות הלאומיים זו היא, החלטתי להכניס אותה בסוד העניין. יענו נעביר אותה לצד שלי והכל יהיה בסדר. מה גם שזו לא בדיוק העונה הכי טובה לישון איזה שבוע תחת כיפת השמיים מחוץ לבית.
חיכיתי לערב מושלם, הכנתי קפה, עמעמתי את האורות וככה בין שיחה על העונה החדשה של הבית הלבן ועל זה שהכבלים לא משדרים לנו אותה, זרקתי לה: שמעתי שיצאה סדרת סכינים חדשה של ברוקס? קראתי עליהם ביקורת מעולה. מה דעתך?
דממה... ואני שכבר מכיר שתיקות הרגשתי שאיכשהו טוב לא ייצא מהשתיקה הזאת...
תקשיבי, ניסיתי עוד טקטיקה, החבר ההוא נוסע לחו"ל אמר שאולי הוא יביא משם 2 סטים אחד בשבילו ואחד בשבילנו...
בשבילנו? היא מזנקת עלי, בשבילנו? בשביל מי זה בדיוק בשבילנו???
כמו המנוי של "על השולחן" שעשית לי מתנה ליום הולדת או כמו ספר הפסטה הגדול שקנית לבת שלך ליום הולדת 6. כמו המקינטה שהבאת במיוחד לקפה של שבת כשידעת שרק אתה פה שותה אספרסו או כמו המטחנת בשר שמפורקת לגורמים על כל המטבח. רק תסביר לי בשביל מי זה בשבילנו?
עכשיו היו לי שתי אפשרויות: אחת לוותר ולעבוד על הודנה משפחתית, והשנייה, מה שהתברר כטעות פטאלית, לנסות להעמיד אותה על טעותה.
ברוקס זה לא סתם חברה אמרתי לה, זו סדרה חדשה שתעלה הון כשתיכנס לשוק. עדיף לקנות עכשיו לא?
בשלב הזה היא קמה, לקחה אותי למטבח, פתחה את המגירות... תראה מה הולך פה. אפשר לחשוב שגר פה איזה רוצח סדרתי לפי כל הסכינים. וחוץ מזה תסתכל מסביב. זה נראה לך שפוי זה? אני פותחת את הטלויזיה ישר אתה מעביר לתכניות אוכל. חצי שיש הוא לא לשימוש בגלל מכונת פסטה שקנית לפני 3 שנים (ועבדה רק פעמיים). אני נכנסת למחשב ומתחילים ליפול עלי מיילים מחברות קפה, מסעדות, יינות, וכשאני כבר נכנסת למיטה אני מקבלת מכה בראש מספר הבשר החדש של יונתן רושפלד. אתה מכיר עוד מישהו שפוי שנכנס עם ספר כזה למיטה?
אתה מכיר עוד מישהו שישקיע עלות של שבוע בצימר בצפון בשביל איזה סכין מטבח?
האורות העמומים והשאריות של הרומנטיקה כבר נראו שייכים עכשיו לסרט לגמרי אחר, ולי היה ברור שהמשפט " או הסכינים או אני" מתקרב ואני עוד עלול לבחור לא נכון ולהצטער כל החיים, כך שעדיף להרגיע ומהר.
אף פעם לא הצלחתי לפענח את המין הנשי, אבל עכשיו החידה רק גדלה. מה הן לא מבינות שאנחנו חייבים את הצעצועים האלה? שבלי זה אין לנו בשביל מה לקום בבוקר? שלא הכל צריך להיות מתוכנן ומתוכנת וידוע מראש ואפשר לפעמים לפנק את עצמך במתנה קטנה גם כשאין יומולדת על הפרק.
אחרי כזאת תגובה מה הפלא שלא הראיתי לה את הפרוספקט החדש של המיקסרים שקיבלתי מקיצ'נאייד השבוע...